תנ"ך על הפרק - שמות יג - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

שמות יג

63 / 929
היום

הפרק

פרשות "קדש לי" "והיה כי יביאך"

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃קַדֶּשׁ־לִ֨י כָל־בְּכ֜וֹר פֶּ֤טֶר כָּל־רֶ֙חֶם֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה לִ֖י הֽוּא׃וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָעָ֗ם זָכ֞וֹר אֶת־הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר יְצָאתֶ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה וְלֹ֥א יֵאָכֵ֖ל חָמֵֽץ׃הַיּ֖וֹם אַתֶּ֣ם יֹצְאִ֑ים בְּחֹ֖דֶשׁ הָאָבִֽיב׃וְהָיָ֣ה כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣ יְהוָ֡ה אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽ֠כְּנַעֲנִי וְהַחִתִּ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֗י אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע לַאֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֣תֶת לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ וְעָבַדְתָּ֛ אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את בַּחֹ֥דֶשׁ הַזֶּֽה׃שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהוָֽה׃מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכָל־גְּבֻלֶֽךָ׃וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃וְהָיָה֩ לְךָ֨ לְא֜וֹת עַל־יָדְךָ֗ וּלְזִכָּרוֹן֙ בֵּ֣ין עֵינֶ֔יךָ לְמַ֗עַן תִּהְיֶ֛ה תּוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה בְּפִ֑יךָ כִּ֚י בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה הוֹצִֽאֲךָ֥ יְהֹוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃וְשָׁמַרְתָּ֛ אֶת־הַחֻקָּ֥ה הַזֹּ֖את לְמוֹעֲדָ֑הּ מִיָּמִ֖ים יָמִֽימָה׃וְהָיָ֞ה כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤ יְהוָה֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע לְךָ֖ וְלַֽאֲבֹתֶ֑יךָ וּנְתָנָ֖הּ לָֽךְ׃וְהַעֲבַרְתָּ֥ כָל־פֶּֽטֶר־רֶ֖חֶם לַֽיהֹוָ֑ה וְכָל־פֶּ֣טֶר ׀ שֶׁ֣גֶר בְּהֵמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ הַזְּכָרִ֖ים לַיהוָֽה׃וְכָל־פֶּ֤טֶר חֲמֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם־לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתּ֑וֹ וְכֹ֨ל בְּכ֥וֹר אָדָ֛ם בְּבָנֶ֖יךָ תִּפְדֶּֽה׃וְהָיָ֞ה כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֣ר מַה־זֹּ֑את וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו בְּחֹ֣זֶק יָ֗ד הוֹצִיאָ֧נוּ יְהוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃וַיְהִ֗י כִּֽי־הִקְשָׁ֣ה פַרְעֹה֮ לְשַׁלְּחֵנוּ֒ וַיַּהֲרֹ֨ג יְהֹוָ֤ה כָּל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבְּכֹ֥ר אָדָ֖ם וְעַד־בְּכ֣וֹר בְּהֵמָ֑ה עַל־כֵּן֩ אֲנִ֨י זֹבֵ֜חַ לַֽיהוָ֗ה כָּל־פֶּ֤טֶר רֶ֙חֶם֙ הַזְּכָרִ֔ים וְכָל־בְּכ֥וֹר בָּנַ֖י אֶפְדֶּֽה׃וְהָיָ֤ה לְאוֹת֙ עַל־יָ֣דְכָ֔ה וּלְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֣ין עֵינֶ֑יךָ כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִיאָ֥נוּ יְהוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה׃וַיַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶת־הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם־ס֑וּף וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־עַצְמ֥וֹת יוֹסֵ֖ף עִמּ֑וֹ כִּי֩ הַשְׁבֵּ֨עַ הִשְׁבִּ֜יעַ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִיתֶ֧ם אֶת־עַצְמֹתַ֛י מִזֶּ֖ה אִתְּכֶֽם׃וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם בִּקְצֵ֖ה הַמִּדְבָּֽר׃וַֽיהוָ֡ה הֹלֵךְ֩ לִפְנֵיהֶ֨ם יוֹמָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙ לַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לְהָאִ֣יר לָהֶ֑ם לָלֶ֖כֶת יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃לֹֽא־יָמִ֞ישׁ עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ יוֹמָ֔ם וְעַמּ֥וּד הָאֵ֖שׁ לָ֑יְלָה לִפְנֵ֖י הָעָֽם׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
והגדת לבנך ביום ההוא לאמר. פירוש בשביל שנשמרו מזנות וז"ש לאמר כמשז"ל לאמר זה ג"ע. בעבור זה בזכות משה רבינו ע"ה הנקרא זה כמ"ש במנחות דכתיב זה משה האיש. ועוד טעם אחר עשה ה' לי ותקנני לקבל תורתו בצאתי ממצרים ועל כן גאלנו: למועדה. בגימטריא בחול לא בלילה. ולטוטפת בין עיניך בגימטריא אלו ארבע בתים. תפילין של יד כנגד הלב לזכור אהבת ה' ושל ראש מקום המוח ה' עליהם יחיו כי לוית חן הם לראשך קשרם על לוח לבך. כי לוית חן הם בגימטריא תפילין קשרם על אצבעותיך מלמד שרצועת תפילין של יד צריכה שתהא מגעת עד האצבע וכורכה סביב האצבע רפאות תהי לשרך מגיד שרצועות הראש מגיעות עד הטבור. לא יצאו ממצרים אלא בזכות התפילין שנאמר כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקר"ק חרוץ גימטריא אלו התפילין. לא נקרע להם הים אלא בזכות התפילין שנאמר והים בקע"ת לפניהם בגימטריא בתפילין. רבינו מהר"א גרמיזא ז"ל בפירושו כ"י: כי בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים. לפי האמור דבזכות תפילין יצאנו ממצרים יכון מאוד והיו לטוטפות כי בחזק יד וגאלנו בזכות התפילין לפני הזמן וזהו בחזק יד: ויהי בשלח פרעה את העם. אפשר לרמוז בשלח גימטריא שם היא השכינה כנודע בסוד ויעש דוד שם פירוש דהשכינה השלימה החשבון כמשז"ל. א"נ אפשר במ"ש רבינו הרמ"ק זצ"ל בספר גרושין דגאולת מצרים היתה מצד השכינה ע"ש באורך ובזה א"ש מה שאמרו רז"ל בשכר נשים צדקניות נגאלנו ממצרים דכל נשי ישראל נאחזות כ"י בשכינה וזה תואר צדקניות דצדק היא השכינה כידוע ובשכר נשים צדקניו"ת היתה גאולה מצד השכינה וזה רמז בשלח גימטריא שם שהיא השכינה שהגאולה היתה מצדה. א"נ רמז מ"ש רבינו אשכנז ז"ל דהגלות היה צריך ת"ל שנים כמנין חמשה פעמים אלהים. ולא היינו אלא פ"ו שנים בקושי השעבוד כמנין אלהים ואכתי פשו שמ"ד שנים וזהו הגליות הנקראים שמד זהו תורף דבריהם בקיצור נמרץ. וזה רמז ויהי וי על שמ"ד שנים שנשארו גימטריא בשלח עם ד' אותיות וצריך פרעה בפרוע פרעות בישראל. ומ"מ השכינה עם ישראל תמיד וזה רמז את העם את היא השכינה כנודע העם תמיד השכינה עמנו להגן בעדנו ולשמרנו. א"נ רמז הרומז מה שרמזתי בעניותי בפסוק היום אתם יוצאים בחדש האביב רמז שיצאו ממצרים בעבור ששמרו היסוד שבו שדי גימטריא בחדש. האביב ה' רומז לשכינה. אב ג' אבות י"ב שבטים וזהו האביב ורבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל כתב בשלח גימטריא בחודש האביב עכ"ד ומאי שיאטיה דרמז זה ולפי מ"ש בעניותי יכון דרמז טעמי יצ"מ כמדובר. והרב ז"ל חשב בחדש מלא. ולדרכנו שדי גימטריא בחדש ונוסף ו' דגוף וברית חשבינן חד: ויקח משה את עצמות יוסף עמו. להודיע חכמתו וחסידותו של משה שכל ישראל עוסקין בביזה ומשה עוסק במצות עצמות יוסף עליו הכתוב אומר חכם לב יקח מצות עכ"ל המכילתא. ויש להבין מה חכמה שייך הכא. ואפשר דיש לחקור דפ"ק דסוטה אמרו דהניחו למשה דכבודו בגדולים וא"כ איך מרע"ה עניו מכל כאן הראה שמחזיק עצמו לגדול אך י"ל דלקיים מצוה אין להשגיח בענוה וזה חכמת החסידות. א"נ שדקדק דיוסף אמר והעליתם את עצמותי מזה וכיוין לו דנקרא זה כמ"ש במנחות יבא זה וכו' ואם הם כיונו שהוא גדול הוא לקחם דידע דיוסף כיוין אליו ומענותנותו לא גילה דיוסף ברוח הקדש כיוין אליו. והם יסברו דמה שלקחם לא משום דמחזיק עצמו לגדול רק כדי שהם יקחו הביזה וז"ש להודיע חכמתו וחסידותו ועליו נאמר חכם לב יקח מצות שהעמיק בכל הצדדים ונתחכם כיצד יעלהו כדמפרש ואזיל וזהו חכמתו וחסידותו ויש להם לתלות דאיננו גדול אלא שהוא התחיל במצוה יצא לחפש"י איה מקום כבודו. ובר מן דין שהוא ידע שהוא בחינת יוסף כמ"ש במ"א בשם הנשי"א ועליו מוטל לקחתו והוא עשה בחכמה ולא גילה סודו רק לקיים את השבועה ועוד יש להאריך: כי השבע השביע את בני ישראל לאמר וכו'. אפשר לרמוז כמשז"ל הים ראה וינוס ראה ארונו של יוסף דכתיב וינס ויצא החוצא ובזכותו נקרע הים. אבל היינו דוקא אם ישראל נשמרים מעריות הגם דלא באו לידי נסיון אהני זכות יוסף הצדיק ע"ה אמנם אם ח"ו פגמו בעריות לא יועיל להם זכות יוסף הצדיק ע"ה ודא היא תברתהון שהם לא נשמרו. ומה גם אעיקרא שלא נגאלו ממצרים אלא בעבור שנשמרו מעריות כמש"ל מרז"ל וזה רמז יוסף הצדיק עליו השלום לאמר דהיינו ג"ע כמו שכתבו פרק ד' מיתות וזה שאמר השבע וכו' לאמר הזהרו בעריות ואז בזכות זה פקוד יפקוד אלהים אתכם ותגאלו בזכות זה. ואח"כ והעליתם את עצמותי מזה רומז ליסוד אתכם שגם אתם תשמרוהו ואז יקרע הים. ועוד אפשר לומר כמש"ל מיסוד רז"ל דבעבדות יוסף כיפר חלק גזרת ועבדום ומשו"ה יצאו ברד"ו שנה וזה רמז להם ביום צוותו בדינא דגרמי עצמותיו הקדושים פקוד גימטריא ק"ץ יפקוד אלהים יחסר מת' בעבורי וא"כ קבלתם טובה גדולה מסיבתי והעליתם את עצמותי ותשלמו לי גמולי וישראל עושה חסד לגרמ"י הוא דעבד:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך